משפט פלילי בינלאומי

תיקי הסגרה

המשרד מתמחה ובעל ניסיון משמעותי בייצוג לקוחות במסגרת הליכי הסגרה מישראל למדינות זרות המבקשות בדרך כלל להעמידם לדין פלילי או להביאם לריצוי עונש מאסר אשר הושת עליהם בשטחן הריבוני.

ההליכים המשפטיים בענייני הסגרה מישראל מתנהלים בבית המשפט המחוזי בירושלים, בפני דן יחיד. זאת, לאחר שהמחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה מצאה כי בקשת ההסגרה אשר הוגשה מטעם המדינה המבקשת עומדת בדרישות חוק ההסגרה, תשי"ד 1954, בתנאי אמנות והסכמים בינלאומיים רלוונטיים, ולאחר שניתן אישור היועץ המשפטי לממשלה.

הליך ההסגרה כרוך, בדרך כלל, גם בהליך מעצר מאחורי סורג ובריח. לכן, קודם לשמיעת טענות הצדדים בעתירה בשאלת ההסגרה, עומדים למבחן גם בהליך המעצר סוגיות משפטיות שונות הנגזרות מחוק ההסגרה, תשי"ד 1954, עקרונות יסוד של המשפט הפלילי, הראיות עליהן מתבססת המדינה המבקשת וכן נושאים הומאניים שונים העשויים להשפיע על ההחלטה.

העקרונות המרכזיים שנקבעו בחוק ההסגרה, תשי"ד 1954 הם אלה: קיומן של ראיות להאשמה בעבירת הסגרה, כהגדרתה בחוק ההסגרה, תשי"ד 1954; קיומו של הסכם בין המדינה המבקשת למדינה המתבקשת; עיקרון הפליליות הכפולה, לפיו על העבירה שבגינה מתבקשת ההסגרה להוות עבירה גם במדינה המתבקשת להסגיר אדם; עיקרון ההדדיות בין מדינות בהליכי הסגרה (עיקרון אשר זכה לפרשנות רחבה למדי בבית המשפט העליון); וכן התחייבות של המדינה המבקשת לאפשר למבוקש לרצות את עונשו בישראל, באם יורשע.

הסייגים המרכזיים שנקבעו בחוק ההסגרה, תשי"ד 1954 הם הימנעות מהסגרה בעבירות בעלות אופי פוליטי או מדיני; הימנעות מהסגרה מקום שבו מסתמן חשד להפליה כלפי האדם המבוקש; הימנעות מהסגרה בעבירות שהן צבאיות במהותן; הימנעות מהסגרה מקום שהמבוקש הועמד לדין בישראל בגין המעשה המיוחס לו בהליכי ההסגרה ונמצא זכאי או חייב, או אם הורשע בגין אותו מעשה במדינה אחרת וריצה את עונשו או חלק ממנו בישראל; הימנעות מהסגרה מקום שהמבוקש זכה לחנינה או למחילה במדינה המבקשת או כאשר מדובר במעשה שחלה עליו התיישנות; הימנעות מהסגרה כאשר ההיענות לבקשת ההסגרה תהא מנוגדת לתקנת הציבור או תפגע באינטרס חיוני של מדינת ישראל; הימנעות מהסגרה במצב שבו העונש בגין המעשה המיוחס למבוקש הוא עונש מוות, למעט כאשר המדינה המבקשת התחייבה שלא יוטל עונש זה; הימנעות מהסגרה מקום שבו לא התחייבה המדינה המבקשת כי המבוקש לא ייעצר, לא יועמד לדין ולא ייענש על עבירה אחרת שעבר לפני הסגרתו; ועוד.

בסיומו של הליך ולאחר שמיעת טענות הצדדים, יקבע בית המשפט אם המבוקש "בר-הסגרה", אם לאו. במידה ונקבע כי המבוקש אכן "בר-הסגרה", ניתן לערער על ההחלטה בפני בית המשפט העליון.

המשרד מתמחה ומחזיק בניסיון בייצוג לקוחות אשר נתבקשו בעניינם הליכי הסגרה מישראל.

חיקורי דין והליכים משפטיים לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ח-1998

כיום, במקביל לתהליך הגלובליזציה המואץ, מתהדק באופן טבעי גם שיתוף הפעולה המשפטי בין מדינות, בין היתר בחקירות והליכים משפטיים פליליים. בשל כך, מגיעות לא פעם אל משרד המשפטים ולמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה בקשות שונות מאת מדינות זרות שעניינן ביצוע הליכים משפטיים בישראל. הליכים מסוג זה נולדים לעיתים רבות כתוצאה מכך שהאדם נשוא ההליך המתבקש נמצא בשטח ישראל, ולכן אין באפשרותה של המדינה המבקשת לקיים את ההליך המשפטי בעצמה ובשטחה, ומכאן בקשתה לקבלת סיוע משפטי בעניין.

במקרים אלו, יש חשיבות של ממש להיכרות עם הדין והפרוצדורה הנהוגים במדינה המבקשת, ובמיוחד עם הזכויות השמורות לחשוד או לנאשם במדינה זו במסגרת אותם ההליכים. זאת, מאחר ואחד הסייגים המרכזיים והמשמעותיים ביותר בחוק לעזרה משפטית עוסק בתרחיש שבו מדובר בהליך משפטי פלילי אך לא ניתן על פי הדין בישראל לבצע פעולה מן הסוג המבוקש על ידי המדינה הזרה.

מעבר לכך, קיימים בחוק סייגים נוספים אשר עשויים לבלום ולמוסס את בקשת המדינה המבקשת: פגיעה בריבונותה של מדינת ישראל, בביטחונה, בתקנת הציבור, בשלום הציבור או בעניין חיוני אחר של המדינה; היות העבירה העומדת על הפרק בעלת אופי מדיני צבאי או פיסקאלי; כאשר ההליך מסתמן ככזה שיש בו כדי לפגוע באדם בשל דעותיו הפוליטיות, בשל מוצאו, או בשל השתייכותו לגזע, לאום, דת, מין או קבוצה מסוימת; כאשר המדינה המבקשת הפגינה אי-הדדיות כלפי בקשות לסיוע משפטי מצד מדינת ישראל; וכאשר היענות לבקשה תהא כרוכה בנטל בלתי סביר מצד מדינת ישראל.

המשרד מתמחה ובעל ניסיון מוכח בייצוג לקוחות אשר נתבקש בעניינם הליך משפטי מעין זה.