על משחקים אסורים הגרלות והימורים

בתקופה שבה הציבור הרחב בעולם יכול ליהנות מערב של בילוי מסעיר בקזינו, או אפילו להמר באמצעות גלישה לאחד מאתרי ההימורים הרבים ברשת, בישראל הדבר אסור מכוח איסור פלילי מפורש. פרק י"ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שכותרתו "משחקים אסורים הגרלות והימורים", עוסק בשורה של איסורים מסוג זה, שלצדן הגדרות ערטילאיות שסובב סביבן ויכוח משפטי עיקש וממושך.

פעם אחר פעם, פרשה אחר פרשה, מחריף המאבק המשפטי בנושא עבירות ההימורים והמשחקים האסורים, ובתוך כך אנו עדים לכך שרשת האיסורים בנושא זה רק גדלה ומתרחבת. כך למשל ב-"פרשת תשעים הכדורים" (עת"מ 455/02) נאסר משחק "בינגו" במועדון חברים וכך גם ב-"פרשת רומנו" (רע"פ 9140/99), נאסר משחק במכונות אשר הזכיה בו הקנתה לשחקן נקודות משחק נוספות אשר כלל אינן ניתנות להמרה בכסף. בשנים האחרונות, עבר הפולמוס המשפטי בנושא לשאלת סמכות אכיפת הדין הישראלי כנגד חברות ואתרים אשר הם והשרתים שבהם נעשה שימוש אינם נמצאים כלל בישראל (ראו למשל ב"ש 90861/07 קרלטון נ' היחידה הארצית לחקירות הונאה).

האם נכון וראוי בימינו לפגוע בחירותנו האישית וביכולת הבחירה שלנו כאנשים בוגרים ולאסור את ההימורים בצורה כמעט אבסולוטית, שעה שמדינות נאורות ומודרניות רבות מתירות את ההימורים בכפוף לרגולציה הולמת? למעשה, במדינות זרות רבות הרגולציה בתחום היא כה עניינית ואפקטיבית כך שהגופים הרגולטורים בוחנים חדשות לבקרים את אופיים ודרך פעולתם של האלגוריתמים של כל אתר ואתר המאפשר הימורים מקוונים, במטרה להגן על המשתמשים ועל האפשרות להוליכם שולל.

האם האיסורים הפליליים בנושא זה, ובפרט אכיפת החוק במרחב המקוון, קשורים במישרין לשימור המונופולים הדורסניים של מפעל הפיס והטוטו (המועצה להסדר הימורים בספורט)? האם החלומות אותם מוכרים לנו הגופים הללו בפרסומות השונות אינם בדיוק אותו הדבר שהמחוקק מנסה לכאורה להיאבק בו? כך או אחרת אין כל ספק שמדובר בפטרנליזם קשה ומחמיר מצד רשויות השלטון, ולכן חשוב להבין את האיסורים בעניין ואת מהותם.

סעיף 224 לחוק העונשין, מביא בפנינו את ההגדרות הצריכות לעניין:

"משחק אסור": משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף, או בטובת הנאה לפי תוצאת המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת".

"מקום משחקים אסורים": חצרים שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים, בין שהם פתוחים לציבור ובין שהם פתוחים לבני אדם מסוימים בלבד, ואין נפקא מינה אם הם מוחזקים גם למטרה אחרת".

"הגרלה": כל הסדר שלפיו ניתן, בהעלאת גורלות או במאצעי אחר, לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בגורל תלויה בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת".

"הימור": כל הסדר שלפיו ניתן לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בניחושו של דבר, לרבות הגרלה הקשורה בתוצאות משחקים ותחרויות בספורט.

ומהם אפוא המעשים אותם אסר עלינו המחוקק לבצע בהקשר זה, אשר לצידם סנקציה עונשית:

"איסור הגרלות והימורים" (סעיף 225 לחוק העונשין):
המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4).

"איסור משחקים" (סעיף 226 לחוק העונשין):
המשחק משחק אסור, דינו – מאסר שנה אחת או הקנס האמור בסעיף 61(א)(2).

"השתתפות בעריכת הגרלות והימורים" (סעיף 227 לחוק העונשין):
המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו – מאסר שנה אחת או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3).

"איסור החזקה או הנהלה" (סעיף 228 לחוק העונשין):
המחזיק או מנהל מקום משחקים אסורים, או מקום לעריכת הגרלות או הימורים, או מקום שלא קויים לגביו צו לפי סעיף 229, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף61(א)(4); המשכיר חצרים או מרשה את השימוש בהם בידיעה שישמשו מקום למשחקים אסורים או לעריכת הגרלות או הימורים, דינו – מאסר ששה חדשים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3).

אם כך מתי בעצם מותר לנו "להמר" מבלי לעבור עבירה פלילית ולהיות חשופים לסנקציה עונשית? התשובה לשאלה זו מצויה בסעיף 230 לחוק העונשין, שכותרתו "נסיבות מיוחדות". וכך קובע הסעיף:

הוראות סעיפים 225 עד 228 לא יחולו על משחק, הגרלה או הימור שנתמלאו בהם שלוש אלה:
(1) עריכתם מכוונת לחוג אנשים מסויים;
(2) אינם חורגים מגדר שעשוע או בידור;
(3) אינם נערכים במקום משחקים אסורים או במקום לעריכת הגרלות או הימורים.

המשמעות היא זו: כאשר אנו משתתפים במשחק, הגרלה או הימור במסגרת חוג אנשים מסוים (משמע בקבוצה ספציפית ולא כזו הפתוחה לציבור הרחב), וההשתתפות אינה חורגת מגדר שעשוע או בידור ואינה נערכת במקום שנועד לשם משחקים אסורים הגרלות או הימורים – האיסור הפלילי אינו חל ואיננו מסתכנים בהעמדה לדין בגין ביצוע אחת העבירות הנקובות בפרק י"ב לחוק העונשין.

* התוכן המובא לעיל משקף את עמדתו של הכותב ואינו מהווה ייעוץ משפטי. עם זאת, הקורא מוזמן ליצור קשר באמצעות דרכי ההתקשרות המופיעים באתר ולהיוועץ בנוגע לעניינו הפרטני.