על ראיות דיגיטאליות

בתקופה שבה מופנה אור הזרקורים אל עבר הזירה המקוונת כזירה המשמעותית ביותר במפת הפשיעה הבינלאומית, מסתמנת לה גם באופן טבעי לגמרי שחקנית חדשה ומהודרת בעלת תפקיד מרכזי בעלילה – הראיה הדיגיטאלית.

מה הן בעצם ראיות דיגיטאליות? מדובר בראיות מסוגים שונים שלכולן מכנה משותף אחד והוא הקשר הישיר והבלעדי שלהן לעולם הטכנולוגי הממוחשב. תכתובות דוא"ל; מסרונים שונים; נתוני תקשורת; כתובות; מידע מאתרי אינטרנט; היסטורית גלישה; פוסטים; והרשימה עוד ארוכה.

חשוב להבין ולזכור בהקשר זה כי "המקור" של הראיה הדיגיטאלית הוא בעצם סיביות מחשב אשר כלל לא ניתן לתפוס בחושים האנושיים, אלא רק באמצעות פלט בדמות מסך מחשב, הדפסה וכיוצא באלה.

הגורם הממונה בדרך כלל על איסופן של ראיות מסוג זה הוא חוקר מחשב מיומן, וזאת בהתאם להוראת סעיף 23 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969. הסיבה לכך היא שדרוש בעל תפקיד המיומן במלאכה ובקיא בכללים הפורנזיים המתאימים לשם איסוף ראיות מסוג זה, שהרי דרך תפיסתן ושמירתן עשויה להשפיע רבות על מהימנותן ועל אפשרות פסילתן במשפט.

אילו תכונות מייחדות את הראיות הדיגיטאליות ומבדלות אותן מאחיותיהן הראיות "הרגילות"? ישנו ויכוח עיקש סביב השאלה האם יש להתייחס אליהן כראיות פורנזיות-מדעיות או שמא יש להתייחס אליהן כראיות רגילות שאינן דורשות את אותה התייחסות מיוחדת. כך או אחרת, ניתן לאפיין אותן במידת מה מראיות קלאסיות שגרתיות: הן אינן ראיות פיזיות ממש ולא תמיד נראות לכל עין (הן אינן תמיד גלויות בפלט); קשה לעיתים קרובות להצביע על המחשב המקורי בו נוצרה הראיה לראשונה שכן הן מועברות בקלות רבה ממחשב למחשב; ה-"מידע על המידע", metadata, הוא חיוני וחשוב ועשוי ללמד אותנו רבות על כל קובץ ומסמך שנוצרו, אך יש לזכור שגם אותו ניתן לשנות באמצעות הידע הטכנולוגי המתאים; ולמען האמת אי אפשר גם להתווכח עם העובדה שכל ראיה מסוג זה ניתנת לזיוף. למעשה, ישנה אסכולה משמעותית של אנשי מקצוע הטוענים שקל יותר משמעותית לזייף ראיות דיגיטאליות, בין היתר בשל העובדה שהזיוף אינו צריך להתבצע בדרך שבה היה מתבצע זיוף של ראיה רגילה, משמע מרחוק ומבלי שהמזייף נדרש לדרוך פיזית בזירת העבירה.

כיוון שכך, ישנה חשיבות יתירה לאופן איסוף הראיות הדיגיטאליות על ידי היחידה החוקרת, מפני שבחקירות מסוג זה נדרשת הקפדה על כללים משפטיים אלמנטריים ביותר של דיני הראיות ועולם המז"פ. אותן ראיות מודרניות נדרשות אמנם לעמוד במבחני הקבילות והמשקל בהם נבחנות גם ראיות ארכאיות פשוטות שאין להן כל נגיעה טכנולוגית – אך זירת העבירה המקוונת ונפתולי המעגלים החשמליים מביאים עמם מורכבות רבה לתהליך כולו.

השוני טמון גם בפעולות התיעוד הפשוטות והבסיסיות ביותר. לצורך הדוגמא, אדם שהיה מעוניין לתעד שלט או מודעה במקום פיזי מסוים יכול להסתפק בצילום תמונה של כך. אך במרחבי הרשת, אפילו פעולה פשוטה ובסיסית שכזו צריכה להיעשות באופן מחושב יותר. מכיוון שאתר אינטרנט אינו דבר סטטי אלא כזה הנתון לשינויים רבים בכל רגע נתון, הדרך הנכונה והאפקטיבית ביותר לתיעוד תוכנו של עמוד ברשת היא באמצעות צילום וידיאו של כל אקט הגלישה לאתר ובתחומיו, וזאת כדי למנוע מחלוקות שונות באשר למהימנות התיעוד. ובכלל, נדמה כי תיעוד נרחב ומשמעותי יותר של אופן איסוף ותפיסת הראיה הדיגיטאלית, יתרמו רבות למהימנותה ולהפך.

ראיות נוספות שנוהגות לככב כיום באולמות המשפט הן כתובות המחשב. מדובר בכתובת IP (הכתובת הלוגית) ובכתובת MAC (הכתובת הפיזית). לכתובות אלה השפעה של ממש על סיכויי פענוח המקרה ועל אפשרות לכידת מבצע העבירה, יהיה אשר יהיה. כאשר נעשה למשל שימוש ברשת WI-FI פתוחה, כמו בכל בית קפה ממוצע, יהיה קשה ביותר לאתר אדם מסוים על פי כתובת ה-IP בלבד. כמו כן, בסיטואציה שבה כתובת המחשב נמצאת מחוץ לגבולות ישראל, ייתכן ותופעל עזרה משפטית בין המדינות המעורבות בכדי להגיע אל מבצע העבירה ואל הראיה המקורית בנקודת הקצה. ואלה הן רק דוגמאות פשוטות מתוך הדינאמיקה ההולכת והמשתכללת של חקירה ושפיטה באמצעות ראיות דיגיטאליות.

כיצד שלא נהפוך בדבר, קשה יהיה לחלוק על המסקנה ששכיחותן של הראיות הדיגיטאליות באולמות המשפט בישראל ובעולם כולו הביאה עמה מורכבות שאין להקל בה ראש. אלה הן ראיות הדורשות הבנה טכנית מעמיקה ולעיתים מעורבות של מומחים שונים, הן מחייבות זהירות יתירה והקפדה דווקנית על כללי האיסוף, וניתן גם לומר שהן מספקות קרקע פורייה יותר לבידוי וזיוף באמצעות הידע הטכנולוגי המתאים.

*התוכן המובא לעיל משקף את עמדתו של הכותב ואינו מהווה ייעוץ משפטי. עם זאת, הקורא מוזמן ליצור קשר באמצעות דרכי ההתקשרות המופיעים באתר ולהיוועץ בנוגע לעניינו הפרטני.